1עיקר הצווי עד ומה מעשיה. מקצתו במדרש ומקצתו מפי הקבלה שקיבל לא שקרא בסיפרי מירוס וכיוצא בהן חלילה לו חלילה כד"ן:2ציונו הקב"ה שלא לקרות באותן ספרים עד לפי קוצר דעתו. במסכת שבת פ' שואל דף קמ"ט ובספרא בפסוק אל תפנו אל האלילים, פרק חלק דף ק' עיקרו והשאר ביאור יפה ולפי התלמוד. וביאור הלאוין והמלקות דקדק מדיוק התלמוד פ"ק דעירובין דף י"ז וכן פי' ר"מ בספר המצות:3כיצד פעמים עד מה לאחור עד משגת האמת. בחגיגה פרק אין דורשין דף י"א והשאר ביאור יפה מכלל התלמוד:4כך אמרו חז"ל אחרי לבבכם כו' עד מלקות. פ"ק דע"ז דף י"ז וכדאסיקנא בכולי תלמודא לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו:1מצות עבודת כוכבים עד כל המצות כולן. פ"ג דנדרים דף פ"ה :2ישראל שעבד כו' עד ומומר לעבודת כוכבים עד כולה. פ"ק דחולין דף ד' ובסוף הוריות ובכמה מקומות: וכתב הראב"ד ז"ל אעפ"כ וכו'. ליטלו מעצמו עכ"ל: ואני אומר שזה אף בעובד כוכבים כן וכבר ביאר דיניו לפנינו בהלכות אלו. ומה שהתיר ראב"ד ז"ל מפני שהוא כמציל מידו והא כמה דלא נפיק מיניה זרעא דמעלי אלא שקשה ליה הא דקי"ל עובד כוכבים יורש את אביו דבר תורה וכן נמי אפשר דנפיק מזרעיה ומזרע דזרעיה זרעא דמעלי אלא א"כ יהיה כמשה וירא כי אין איש וכמו שדרשו רבותינו ז"ל:3וכן המינין כו' עד ארחות חיים. פ' לפני אידיהן דף י"ז :4והמינים הם התרים כו' עד שאין בזה עון. פ' חלק דף ק' :5ואסור לספר עמהן כו'. פרק לפני אידיהן שם:6כל המודה כו' עד כופרין בעיקר הם. פ' ראשון דכריתות דף ג :1ואלו הן דיני המגדף עד ונוקב שם ה' מות יומת. פרק ד' מיתות דף ל"ו ובספרי וכן פירש ר"מ בספר המצות:2על השם המיוחד כו' עד הוא נסקל. פ' ארבע מיתות דף נ"ה ופ' שבועות העדות דף ל"ו ובספרי:3אזהרה של מגדף מנין עד כזה שמעתי. במכילתא ובפרק ארבע מיתות דף נ"ו :4מגדף שחזר בו כו' עד נסקל. פ' יש נוחלין דף קכ"ט וסוף נדרים דף פ"ז :5ומי שגידף עד המיוחדין. פ' שבועת העדות דף ל"ו וכן השיבו חכמי לוניל לר"מ הלוי ז"ל דראייתו מן המשנה דתנן התם המקלל בכולן חייב וחכמים פוטרין ומפרשי לה אכנויין והלכה כחכמים דקיי"ל גבי מקלל דבעינן שם בשם וכדמוכח בגמרא מדכתיב איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו:6כל השומע ברכת השם כו'. פרק ארבע מיתות דף ס' :7כל העדים והדיינין וכו' עד סוף הפרק. פשטי הכתובים מורין כן סוף פרשת אמור אל הכהנים:
